מסגירת עסקאות להגדלת רווח

עלויות השיווק והפרסום הנן חלק מנגזרת הרווח בעסקה. ככלל אצבע ברוב העסקים בהם הפוטנציאל השיווקי באינטרנט אינו מנוצל עד תום (בכ 90% מעסקי ה-SMB), הגדלת הרווח תתבצע על ידי הוזלת עלויות התפעול דרך מקסום תקורות התפעול, שיפור משפכי השיווק, הגדלת תקציבי הפרסום והגדלת המכירות.
 
דוגמאות להורדת עלויות תפעול: משא ומתן עם ספקים, מניעת בזבוז של חומר, ייעול משרות ועוד.  דוגמאות להגדלת מכירות: ייעול תהליכי מכירה, שיפור תסריטי שיחה, הצבת יעדים ובונוסים לאנשי מכירות ועוד.
 
בעלי עסקים שרוצים להגדיל ולפתח את העסק, ימשיכו את תהליכי ההתייעלות ומקסום המדיה עד להגעה לתקרת זכוכית ווירטואלית או לתקרת הזכוכית של השוק.

תקרת זכוכית וירטואלית - האזור שבו חוק התפוקה השולית הפוחתת מתחיל לעבוד ויצירה של עוד לידים פוטנציאליים אינה מגדילה את המכירות והרווחיות. התקרה וירטואלית מאחר ויש עדיין פוטנציאל שוק שאינו מנוצל, אך צווארי בקבוק תפעוליים שונים בעסק מייצרים חסם לצמיחה. מרבית עסקי ה SMB בישראל כפופים לתקרת זכוכית וירטואלית. ברוב המקרים העניין נובע בעיקר מהתנהלות מקובעת כמו:
"רק אני יכול לעשות מכירות \  אין לי מספיק זמן \ אנחנו לא צריכים יותר מ X לקוחות בחודש ".
 
תכניות שונות כמו "מעצימים עסקים" או "מעוף לעסקים" מאפשרות עבודה עם יועצים בתחומים שונים על מנת להסיר חסמי גדילה ולשבור את תקרת הזכוכית הווירטואלית.
 
תקרת זכוכית של השוק - מצב בו שימוש בכלל המדיות המרכזיות בשוק ממונף עד תום, ואין אפשרות לייצר עוד פרסום במחיר ריאלי.  גם במצב זה ניתן למצוא זוויות חדשות, להקים מותגים מתחרים, לייצר נוכחות כפולה במדיה ועוד. 

מותגים מובילים בישראל "מייצרים" שוק חדש על ידי הוספת מתחרה תחת אותה בעלות לדוגמה:
 
אי.די.אי חברה לביטוח היא הבעלים של ביטוח ישיר (555) ואישי ישיר (9,000,000)
שטראוס היא הבעלים של יוטבתה, ויוניליבר היא הבעלים של מיונז תלמה, ומיונז הלמנ'ס.
רובן הגיעו להחלטה על בעלות כפולה לאחר שמיצו את פוטנציאל השוק של המותג הראשון שהקימו.

עסקים שמשפרים באופן שוטף את כל אחת מדרגות ההמרה, מייצרים גלגל שמאפשר להם להגדיל את ההשקעה בפרסום, ולקחת עוד נתח מהשוק.  לעומתם עסקים פסיביים שעומדים באותו תחום ולא משתפרים דועכים לאיטם. במקרה הטוב מחזיקים את ראשם על פני המים, או במקרה הרע חודלים ונעלמים.